חשמל סבוי חלון (98) בע"מ נ' בנק הפועלים סניף שנקר

פסק דין

בימ"ש קמא, כב' השופטת ורדינה סימון, מינתה מומחה רו"ח כדי שיברר את החשבונות השנויים במחלוקת שבין בעלי הדין. בהחלטתה קבעה השופטת סימון כי חוות הדעת תינתן תוך 3 חודשים וכי בעלי הדין יישאו בשכרו בחלקים שווים.

המומחה לא נתן את חוות דעתו במהלך התקופה בה הורה לו ביהמ"ש ליתן את חוות דעתו, ובסופו של יום נתן את חוות הדעת לאחר כשנה וחצי.

כאשר המומחה ביקש את שכרו בגין חוות הדעת, סברו בעלי הדין כי מדובר בסכום מופרז ופנו לביהמ"ש על מנת שיקבע את שכרו. בסופו של דבר, נקבע שכרו לסך של 18,000 ₪ כאשר כל צד אמור היה לשאת בסך 9,000 ₪. בעוד שהמשיב שילם את חלקו בשכר המומחה, לא עשו כן המבקשים. לטענתם, מאז המועד בו מונה המומחה ועד היום בו נקבע שכרו, השתנה מצבם הכלכלי לרעה, מצבם בכי רע ואין באפשרותם לשאת בשכרו. הם פנו לביהמ"ש על מנת שיפטור אותם בשל כך מתשלום שכרו של המומחה, אולם ביהמ"ש לא נעתר להם וקבע כי אם שכרו לא ישולם, תימחק הגנתם.

רק לצורך השלמת התמונה, יובהר, כי המומחה פנה לבימ"ש קמא בבקשה למתן הוראות כיצד ישולם שכרו. בימ"ש קמא הורה לו לפתוח בהליכי הוצל"פ כנגד המבקשים. שמעתי היום מפי בא כוחם כי דרכו של המומחה בהוצל"פ לא צלחה. בקשה לאיחוד הליכים בהוצל"פ נדחתה על ידי ראש ההוצל"פ בקובעו כי אם מצבם הכלכלי כה קשה, עליהם להגיש בקשה לפירוק המבקשות 1-2 ולפשיטת רגל לגבי המבקש 3.

בבר"ע עותרים המבקשים לביטול החלטתו של בימ"ש קמא. הם טוענים כי ייגרם להם עיוות דין באשר אם קיימת להם הגנה טובה, הרי שייפגעו רק משום כך שחסרון הכיס שלהם הביא למחיקת הגנתם ואין זו תוצאה הגונה וצודקת, ובעניין זה הם מסתמכים על פסק דין של כב' השופטת צ'רניאק בערעור על ההחלטה למתן פטור מערובה.

באשר לשאלה מי יישא בשכרו של המומחה, עונים הם כי הדבר יכול לבוא על פתרונו בכך שהמשיב ישלם את חלקם בשכר טרחת המומחה ויצרף אותו לחובם.

דין הבר"ע להידחות.

התנהגותם של המבקשים מצביעה בעליל על ניהולי הליכי משפט שלא בתום לב.

כאשר מומחה המומחה, ידעו המבקשים כל העת כי יהיה עליהם לשאת במחצית שכרו. גם אם מצבם הכלכלי הורע במהלך אותה תקופה, היה עליהם להביא בחשבון ולשריין סכום לתשלום שכרו. לא זאת אף זאת, שיכולים היו לפנות לביהמ"ש ולהודיע כי בסופו של יום לא יהיה לעיל ידם לשלם את שכרו של המומחה. ישיבתם בחוסר מעשה ורצונם להטיל את חלקם בשכר על המשיב, התובע מהם סכומים גבוהים, יש בה משום ניהול הליכי משפט בחוסר תום לב.

זאת אף זאת, שמסיבות שלהם, מסכלים המבקשים גם את הליכי ההוצל"פ ואינם נוקטים בהליכים של חדלי פירעון, אם אמנם הם כאלה.

די היה בכל אלה כדי לדחות את הבר"ע. זאת ואף זאת, בידי בימ"ש קמא נתונה הסמכות מכוח הוראת תקנה 131(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למחוק כתב טענות של בעל דין אשר לא שילם את חלקו בשכר המומחה. עניין זה נתון לשיקול דעתו של בימ"ש קמא ולא ניתן לומר כי בנסיבות העניין נפלה שגגה מידו עד כי בית משפט שלערעור יתערב בה.

יחד עם זאת, ורק על מנת שלא לגרום לעיוות דין אפשרי למבקשים ולפנים משורת הדין, אני נותנת להם הזדמנות נוספת ומאריכה את המועד לתשלום חלקם בשכר טרחת המומחה למשך 30 יום מהיום. היה וישולם שכרו, תבוטל החלטת בימ"ש קמא.

אשר על כן, ובכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את הבר"ע.

המבקשים ישלמו הוצאות הבר"ע ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.

שרה ברוש, שופטת

הוקלד על ידי: עידית סלמונוביץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: